מאחורי אישור התביעה בארה"ב: ההתרחבות של-הסיגריות האלקטרוניות של סין לחו"ל נכנסה לשלב מלחמת הסחר המוסדית

01 אירוע ציון דרך: בקשת "צו קבוע" בתיק NJOY נגד Elf Bar
ב-9 באוקטובר, בית המשפט הפדרלי המחוז הדרומי של קליפורניה קיבל בקשה משותפת -
יצרנית Elf Bar I Miracle (Hong Kong) Co., Ltd. ו-Shenzhen I Miracle Technology Co., Ltd. הסכימו כי על בית המשפט להוציא צו קבוע (צו קבוע).
האוסר על הפרת האיסור של קליפורניה על מכירת מוצרי טבק בטעמים.
לאחר אישור בית המשפט, המשמעות היא ש-Elf Bar בקליפורניה - בין אם נמכר ישירות או בעקיפין - יהיה אסור לצמיתות.
גם אם המיזם ישלח מחוץ למדינה, כל עוד "במודע או היה צריך לדעת" שהמוצר יזרום לקליפורניה, הוא ייחשב כמפר את האיסור.
האיסור הזה, למרות שמכוון רק לקליפורניה, נחשב לאירוע ציון דרך בתעשייה.
זה לא רק אומר שעסקיו של מיזם סיני במדינה הגדולה ביותר של ארצות הברית נוקו, אלא גם מסמל שהשוק האמריקאי נכנס לשלב תחרותי חדש -
"The Compliance Elite Era", עידן שבו תקנות, תביעות ומערכות קובעות חיים ומוות.
02 ממקרים בודדים לאותות: ה"שינוי המוסדי" בשוק הסיגריות האלקטרוניות בארה"ב
בהיגיון העסקי המסורתי, התחרות תלויה במוצרים, במותגים ובערוצים;
אבל בשוק הסיגריות האלקטרוניות- בארה"ב, הרמה הראשונה של תחרות הפכה מזמן ל"אם היא לגיטימית מבחינה משפטית".
בשנתיים האחרונות, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) קבע סף שוק דה פקטו באמצעות PMTA (Pre-Marketing Tobacco Product Application).
מוצרים ללא אישור PMTA נחשבים תיאורטית ל"מכירות לא חוקיות".
עם זאת, המצב בפועל בשוק הוא כדלקמן: מאות מוצרי מותג סיני עדיין פועלים באזור אפור; ישנם הבדלים עצומים באכיפת החוק בין מדינות שונות; הביקוש של הצרכנים עדיין גדל. זה נתן למותגים סיניים מרחב הישרדות גדול, וגם יצר "מותג להיט" כמו Elf Bar שתפס בעבר כמעט 40% מנתח השוק של-סיגריות אלקטרוניות בארה"ב.
אבל המקרה של Elf Bar מראה כי: החלל באזור האפור הזה נדחס במהירות.
ליטיגציה משפטית ותיאום רגולטורי הופכים ל"שיטת ממשל שוק" חדשה בארצות הברית.
03 ליטיגציה כאסטרטגיה תחרותית: ראוי לציין את "החפיר המוסדי" של אמצעים משפטיים. מי שמגיש תביעות הוא לא הממשלה, אלא מתחרים.
זוהי אסטרטגיית שוק טיפוסית בסגנון-אמריקאי:
"אני לא סומך על מלחמות מחירים, אבל גורם לך לאבד את הכישורים המשפטיים שלך".
כוחה של גישה זו נעוץ ב: מרגע שהתקבל צו מניעה קבוע, הוראת בית המשפט שווה ערך לאכיפת החוק המינהלי; כל המשך התנהגות מכירה יכולה להיחשב כ"זלזול בבית המשפט"; פלטפורמות (כגון אמזון, מפיצים, קמעונאים) ייאלצו להסיר אותן; במקביל, ה-FDA, CBP (מכס) יכולים להשתמש בזה כבסיס לביצוע חקירות נוספות. לפיכך, מקרה לכאורה "תביעה אזרחית",
בעיקרו של דבר, מילא תפקיד של 'אישור שוק'.
בעתיד, סביר מאוד שגישה זו תהפוך לנשק סטנדרטי עבור מותגים מקומיים אמריקאים: "השתמש בהליכי ציות כדי לחסל מותגים סיניים, השתמש במחסומים שיפוטיים כדי לנעול נתח שוק."
04 ממלחמת סחר למלחמה מוסדית: מותגים סיניים נתקלים ב"כיתור בלתי נראה" כאשר רואים זאת, אפשר לשאול: "האם זו צורה חדשה של מלחמת סחר?"
התשובה היא כן, אבל היא יותר סמויה וממוסדת.
במלחמות הסחר הקודמות, הם כוונו ישירות לייצוא סיני באמצעות מכסים, מכסות ואיסורים;
כעת, ארצות הברית כבר לא זקוקה לאמצעים פוליטיים -
היא משתמשת במערכת המשפטית שלה, בתקנים הרגולטוריים ובערכי דעת הקהל שלה כדי לעצב סדר תחרותי חדש.
ניתן לקרוא לתופעה זו:
"מלחמת סחר מערכתית"
המאפיינים שלו הם: צורה משפטית - שאינה מפרה את כללי ה-WTO; יעילות - יכולה להחריג באופן שיטתי מתחרים שאינם- מקומיים; קשה להתנגד - למפעלים זרים אין סיכוי קטן להתערב באמצעות דיפלומטיה או בוררות.
במשפט אחד, הסיכום הוא: ניתן לנהל משא ומתן על חסמי תעריפים, אך אי אפשר לנהל משא ומתן על חסמים מוסדיים.
05 ההיגיון המרכזי של "מלחמת סחר מוסדית" זו 01 תיאום שיפוטי + רגולטורי: פסקי דין של בית המשפט, אכיפת החוק של ה-FDA, אכיפת המכס יוצרים מעגל סגור.
ברגע שמיזם נשפט "בהפרה", אין לו כמעט מאיפה לברוח. 02 הצדקה מוסרית: תביעות אריזה משתמשות לעתים קרובות ב"הגנה על בריאותם של בני נוער" ו"התנקשות במוצרים לא חוקיים" כשמות,
השגת לגיטימציה טבעית בפוליטיקה ובדעת הקהל. 03 מנגנון בדיקת תאימות לסף גבוה: הגשת בקשה ל-PMTA עולה מעל מיליון דולר ונמשכת מספר שנים.

זה גורם למותגים קטנים ובינוניים-כמעט שאינם יכולים להיכנס לשוק האמריקאי. כתוצאה מכך, ארצות הברית יצרה מבנה אוליגרכי- משפטי מונע בשוק,
רק "אליטות ציות" יכולות לשרוד.
06 שלושה סיכונים למפעלי סיגריות אלקטרוניות-סיניות 1 סיכון משפטי: אישור אישור בכל עת
כל מוצר שלא אושר על ידי ה-FDA יכול להיות מסולק על ידי מתחרים באמצעות ליטיגציה. 2 סיכון שרשרת אספקה: התמוטטות ערוץ
עם הוצאת האיסור, המפיצים והקמעונאים יפסיקו מיד את שיתוף הפעולה, וייתכן שגם מוצרי מלאי ייתפסו או יוחזרו. 3 סיכון מותג: תוויות של דעת הקהל
המותג שנתבע בדרך כלל מתויג על ידי התקשורת עם "לא חוקי" ו"מזיק לבני נוער" ותוויות שליליות אחרות, הגורם ל-נזק למותג. 07 לטווח ארוך תגובות ורעיונות פורצי דרך של ארגונים סיניים 01 בנה "כוח ציות" כתחרותיות של המותג: התייחס לציות כחלק מהמוצר.
בעתיד, מותגים לא רק יסתכלו על עיצוב וטעם, אלא גם על "האם זה יכול להתקיים באופן חוקי". 02 מקימים במשותף את ברית תאימות הסיגריות של סין לשיתוף משאבי ייעוץ בינלאומיים לציות, מערכות סטנדרטיות, יועצים משפטיים ושירותי הסמכה,
על מנת לשפר את כוח השיח הכולל בצורת "ציות קולקטיבי". 03 לנצל את הקרקע הגבוהה המוסדית בשווקים מתעוררים. בדרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית, קדם "רישום משפטי מקומי + תוויות ציות",
ולהגדיר את הפלט הסטנדרטי מראש. 04 להקים מערכת הגנה משפטית בחו"ל. שימו לב באופן פעיל לדינמיקה של בתי המשפט של מדינת ארה"ב וה-FDA, והגשו הגשות מוקדמות ושכרו נציגים משפטיים,
כדי למנוע איסורים פתאומיים לפגוע. 08 במגמות עתידיות: מ"צמיחה פראית" ל"אליטיזם של ציות" בחמש השנים האחרונות, מפעלי סיגריות אלקטרוניות{1}}סיניות סחפו את העולם עם מהירות שרשרת האספקה ​​והיצירתיות שלהם במוצר;
בחמש השנים הקרובות, מילת המפתח של תחרות תעבור מ"חדשנות" ל"עוצמה מוסדית".
זה לא דבר רע.
אותם מפעלים שיכולים לחצות סף מוסדיים ולשרוד באופן חוקי במערכת הרגולטורית הם "אליטות הציות" שיכולות לעמוד איתן באקו-סיסטם ההון והמותג העולמי.
הלחץ הגבוה בשוק האמריקאי הוא סוג של כפייה - הוא מאלץ סיגריות אלקטרוניות-סיניות לעבור מ"דיבידנדים תעשייתיים" ל"דיבידנדים שלל".
מסקנה: ציות הוא הדרכון של העתיד. ממלחמות מכסים למלחמות ציות, ממלחמות מחירים למלחמות מוסדיות,
תעשיית הסיגריות האלקטרוניות-הסינית עומדת בצומת דרכים חדשה של תחרות עולמית.
ברגולציה המחמירה יותר של היום, מותגים סיניים שהופכים גלובליים חייבים ללמוד דבר אחד:
לא רק שהם חייבים לייצר מוצרים טובים, אלא גם הם חייבים ליצור את "העתיד המוכר על ידי החוק".